TF-CBT הוא קורס מקוון להכשרה בקצב אישי של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש הלומדים טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד טראומה (TF-CBT). הוא פותח בשיתוף פעולה הדוק עם מפתחי מודל TF-CBT וכולל את כל ההתפתחויות העדכניות במודל.

הקורס מורכב מ-11 מודולות למידה המכסות את היסודות של מודל TF-CBT ואת כל אחד מחלקי הטיפול. כל מודולה מכילה הסבר תמציתי על חלקי הטיפול, הדגמות וידאו של פרוצדורות וטכניקות בהן עושים שימוש במהלך הטיפול, וחומרים ומשאבים קליניים.

 

*עלות הקורס – 135 שקלים למשתתף

11 פרקי הקורס:

  • פרק זה מהווה סקירה כללית על TF-CBT. באופן ספציפי, בפרק זה נלמד על:

    • עבור מי מיועדת השיטה?
    • הבעיות בהן מתמקד טיפול TF-CBT
    • מצבים קליניים עבורם אין התוויה לטיפול TF-CBT
    • עקרונות העומדים בבסיס טיפול TF-CBT
    • אספקטים חיוניים והכרחיים של טיפול בגישת TF-CBT
    • אספקטים חיוניים והכרחיים של טיפול בגישת TF-CBT
    • מבנה אופייני של מפגש טיפולי של TF-CBT
    • מסגרות טיפוליות בהן ניתן לקיים טיפול TF-CBT בהצלחה

  • ילדים שעברו טראומה חווים לעיתים בלבול, בידוד ואשמה, ולעיתים מאמינים במידע שגוי שנמסר להם או שמצאו בעצמם. אחת הדרכים היעילות לעזור היא באמצעות מידע פסיכו-חינוכי — שמפריך אמונות שגויות, מנרמל רגשות ומסייע לפתוח שיח על החוויה הטראומטית באופן בטוח והדרגתי.

    בפרק זה נלמד כיצד:
    • להסביר להורים ולילדים את ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של חשיפה לטראומה.
    • לספק מידע רלוונטי על סוגי טראומה ושכיחותם.
    • להבין מדוע ילדים לעיתים נמנעים מלדבר על טראומה.
    • להדגיש את חשיבות הטיפול הממוקד טראומה לתהליך ההחלמה.

  • רבים מקשרים טראומה לחרדה או סיוטים, אך גם התנהגות תוקפנית ומרדנית היא תגובה שכיחה לטראומה בילדות. לעיתים מדובר בהחמרת בעיות קיימות או בדפוסים לא מותאמים שנלמדו מהסביבה.
    הורים רבים חשים אשמה ונמנעים מהצבת גבולות, מה שעלול להחמיר את הבעיה. לכן חשוב להעניק להם כלים לניהול התנהגות ותמיכה בהתפתחות בריאה.

    בפרק זה נלמד כיצד:
    • להסביר את הקשר בין טראומה להתנהגות ילדים.
    • להדגיש את חשיבות הדוגמה האישית וההתמודדות הבריאה.
    • להדריך הורים בניהול התנהגות תוקפנית ומרדנית.
    • להימנע משיטות ענישה לא יעילות.
    • להקנות כלים כמו שבחים, תשומת לב סלקטיבית, פסק זמן ותוכניות ניהול התנהגות.
    • לתרגל יישום יעיל של הכלים בבית ובסביבה היומיומית.

  • בפרק זה נלמד כיצד:

    • להכיר ולהבין את ההבדלים בין הטיות חשיבה, מחשבות שתוקעות ומגבילות את הילד/ה, לבין מחשבות מבוססות הגיון שמקדמות אותו/אותה.
    • להכיר ולהבין את ההבדלים בין חשיבה מועילה ולא מועילה
    • להכיר בהבדלים בין רגש, מחשבה והתנהגות, ולהבין את הקשרים ביניהם
    • ליצור פרשנויות מיטיבות, נכונות ומועילות
    • לשנות את הרגשות וההתנהגות שלהם על ידי פרשנות מיטיבה

  • חשוב שהמטפלים יכירו מגוון אסטרטגיות הרפיה שניתן ללמד לילדים ולהורים, מאחר שכל אדם מגיב אחרת לשיטות שונות. טכניקות כמו נשימה מבוקרת והרפיית שרירים פרוגרסיבית מסייעות להפחתת מתח וחרדה, וניתן לתרגל אותן יחד בפגישה. חלק מהמתבגרים או ההורים עשויים להעדיף שיטות אחרות כמו מוזיקה, מיינדפולנס, דמיון מודרך או מדיטציה.

    בפרק זה נלמד כיצד:
    • ללמד תרגילי הרפיה יעילים לשליטה בחרדה ועצבנות.
    • לתרגל באמצעות משחקי תפקידים את אופן השימוש הנכון בהרפיה.
    • להנחות תרגול ביתי שיחזק את היכולת להשתמש בשיטות הרפיה באופן עצמאי.

  • שיום וזיהוי רגשות היא מיומנות חשובה המסייעת לילדים לדבר על רגשותיהם באופן בטוח ולא מאיים, ובכך לבסס אמון ולקדם קשר טיפולי. כבר במפגשים הראשונים ניתן ללמד את הילדים לזהות רגשות, להבחין בעוצמות שונות, ולבטאם באופן מותאם. מיומנות זו משתלבת עם ויסות רגשות וביטוי בריא של רגשות הקשורים לטראומה.
    בפרק זה נלמד כיצד:

    • ללמד ילדים לזהות רגשות ולדבר עליהם באמצעות משחקים, ציור ומשחקי תפקידים.
    • לעזור לילדים לזהות עוצמות שונות של רגשות ולבטאם באופן מותאם.
    • להקצות תרגול ביתי שיחזק את היכולת לזהות ולבטא רגשות במצבים יומיומיים.

  • לעיתים ילדים מנסים להתמודד עם תסמיני טראומה באמצעות הימנעות — התרחקות מאנשים, מקומות או מצבים שמעוררים בהם פחד או מצוקה. חשוב ללמד דרכים בריאות יותר להתמודדות, ואחת האפקטיביות שבהן היא יצירת סיפור הטראומה. תהליך זה מסייע להפחית דימויים פולשניים, להפחית הימנעות, ולזהות מחשבות מועילות ומזיקות סביב האירוע.

    פיתוח סיפור הטראומה מאפשר לילדים לעבד את חוויותיהם, להציב אותן בהקשר רחב יותר ולחוש שליטה על הזיכרונות. התהליך מתחיל רק לאחר שהילדים רכשו מיומנויות ויסות והתמודדות בסיסיות.

    בפרק זה נלמד כיצד:
    • להסביר את עקרונות השיטה וחשיבותה למרות המצוקה האפשרית בתחילתה.
    • להתאים את יצירת הסיפור לגיל הילד/ה.
    • לשלב את ההורים בתהליך באופן מותאם.
    • לעקוב אחר מצבו הרגשי של הילד ולהתערב בעת הצורך.

  • יצירת סיפור הטראומה לא רק מפחיתה חרדה ומקדמת רגשות בריאים, אלא גם מהווה בסיס לעיבוד מחשבות ורגשות הקשורים לטראומה. במהלך התהליך ניתן לזהות עיוותי חשיבה — כמו בושה, אשמה, חוסר אמון, תפיסות שגויות לגבי הפוגע או פגיעה בדימוי העצמי — ולטפל בהם באופן ישיר. גם להורים עשויות להיות מחשבות שגויות סביב חוויית הילד, ויש לעבוד עליהן בגלוי כחלק מהתהליך.

    בפרק זה נלמד כיצד:
    • לזהות מחשבות שגויות ונכונות של ילדים והורים סביב חוויית הטראומה.
    • לתקן עיוותים קוגניטיביים ולעודד חשיבה בריאה ומאוזנת יותר.
    • לסייע להורים לבחון את מחשבותיהם ולזהות אילו מהן מועילות או מזיקות.

  • לאחר טראומה, ילדים רבים מפתחים פחדים והימנעות מאנשים, מקומות או גירויים המזכירים את האירוע. לעיתים פחדים אלו נעלמים עם הזמן או לאחר יצירת סיפור הטראומה, אך אצל חלקם הם נמשכים. טיפול בחשיפה חיה (In Vivo) נועד לעזור לילדים להתמודד עם פחדים אלה באמצעות חשיפה הדרגתית ובטוחה למצבים מעוררי חרדה שאינם מסוכנים באמת.

    בפרק זה נלמד כיצד:
    • להעריך אם חשיפה חיה מתאימה לילד/ה.
    • לבנות סולם חשיפה מדורג לפי עוצמת הפחד.
    • לתכנן תהליך הדרגתי להפחתת תגובת החרדה.
    • לעקוב אחר ההתקדמות ולשלב את ההורים בתמיכה וליווי.

  • מטרות מודולה זו הן (1) לגרום לילדים לחוש יותר בנוח לשוחח באופן ישיר עם ההורים על חוויית הטראומה, (2) לגרום להורים להקשיב באופן תומך לסיפור של הילד/ה, ו (3) לעבוד על כל נושא רלוונטי אחר שהמשפחה רוצה לטפל בו. המפתח להצלחה של מפגשים משותפים הורה-ילד הוא הכנה ותרגול עם הילדים ועם ההורים כאחד.
    בפרק זה נלמד כיצד:

    • להעריך את מידת המוכנות של ילדים ושל הורים להשתתף במפגשים משותפים הורה-ילד
    • לסייע להורים לפתח מיומנויות של תגובה הולמת כאשר הילדים מדברים על אירועי הטראומה.
    • לקדם תקשורת חיובית ובריאה בין הורים לילדים בנושא הטראומה
    • לפתור בעיות במצבים מאתגרים שעלולים לעלות במהלך המפגשים המשותפים הורה-ילד

  • המודולות של סיפור הטראומה והחשיפה החיה מסייעות להפחית הימנעות מתזכורות שאינן מסוכנות, אך יש צורך גם בהכנה למצבים שעלולים להיות מסוכנים באמת. מודולה זו עוסקת בהקניית מיומנויות מוגנות ובטיחות, ובשיח פתוח עם ילדים והורים על דרכי התמודדות עם מצבי סיכון עתידיים.
    בפרק זה נלמד כיצד:

    • לחזק ידע פסיכו-חינוכי בנושא זהירות ובטיחות.
    • לסייע בבניית תוכניות מוגנות למשפחה.
    • ללמד מיומנויות בטיחות להתמודדות עם מצבי סיכון שונים — בבית, בסביבה החברתית ובמערכות יחסים.

יצירת קשר

למידע נוסף או שאלות ניתן למלא את הטופס ונחזור אליכם בהקדם